<h1>א"ה, כנראה הכונה ראו כי רעה נגד פניכם, (שמות י' י') ועי"ש ברש"י ממדרש, ובנ"א כתוב כמ"ש ר' אברהם וכו', ועי' אבן עזרא דברים שם</h1>
<h2>דף טז.</h2>
והנה נתנה לנו התורה הענין הזה ברמז, והיה נודע בישראל מפי הנביאים ואבות קדושים עד משה רבינו, ועדין הוא בידינו קבלה ומפורסם בתלמוד, ומי שזכה להיות מקובל בסתרי התורה יראה הענין יותר מפורש בכתוב ולשון התורה יותר מבואר בו, כי התרועה היא שעמדה לאבותינו ולנו, וכמו שנאמר [תהלים פ"ט] אשרי העם יודעי תרועה, ומה הכתוב הזה מאשר, הרבה יודעין לעשות תרועה בחצוצרות ובשופרות ואוי להם ואוי למזלם, והרבה שאינם יודעין לתקוע כלל ואשריהם ואשרי חלקם, אלא תרועה היא מדת הדין ולכך אמר [במדבר י'] תרועה יתקעו למסעיהם, ואומר עליה [שם] קומה ה' ויפוצו אויביך וגו', וכן תראה כי חומת יריחו נפלה מפני התרועה דכתיב [יהושע ו'] עד יום אמרי לכם הריעו והריעותם, וכתיב ויריעו כל העם תרועה גדולה ותפול החומה, ולפי שהיא היתה תחלה בכבוש הארץ רצה הקב"ה שתהיה מדת הדין מתוחה כנגדם ולכך היתה חרם, ואונקלוס רמז זה שתרגם [במדבר כ"ג] ותרועת מלך בו ושכינת מלכהון ביניהון, ולפי שהתרועה מדת הדין אמר אשרי העם יודעי תרועה שמקרבת אליה הדעת כי הידיעה תאמר על הדבקות כמו [בראשית ד'] והאדם ידע וגו', [שם כ"ד] בתולה ואיש לא ידעה, ואמר יום תרועה יהיה לכם כי היום יהיה לנו, ולא הוצרך להזכיר שופר כי השופר רמז ביום והתרועה בו, והנה פירש הכתוב כי הוא יום דין ברחמים, והוא שאמר באשרי העם יודעי תרועה כי תפארת עוזמו אתה כי תפארת מדת רחמים ועז מדת הדין, ואלו דברים מסתרי התורה הם ואין ראוי לדבר בהם ברבים וגם לא לכל היחידים, ועשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים רמז לעשרת ספירות, כי ביום הכיפורים יתעלה בהם ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש כידוע בקבלה, וגם יש בזה אות בשמים שהחודש הזה מזלו מאזנים, והוא בחודש הזה מזל הצומח, להגיד כי בו פלס ומאזני משפט לה', כמו טלה בניסן שמורה על ענין הפסח שהיו המצרים עובדים לו שהיה מזל ארצם לפי דעתם, והיה במעלתו ובמבט טוב להם והשפילו הקב"ה וצוה לישראל לשחטו, והוא שאמר [דברים ד'] מכור הברזל ממצרים כמו שאמר ראו וכו'
